* 1, ש"ז, — איש נאמן המשמש כשלישי המתוך בין שני בעלי דין ודברים במשפט או בעסק, Vertrauensmann; homme de confiance; trusted person: המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה משני קבין חטין (כתוב' ה ח). המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי יעשה השליש מה שהושלש בידו (שם ו ז). הודאת בעל דין כמאה עדים והשליש נאמן משניהם (תוספת' ב"מ א י). — ובסהמ"א: הכחיש אחד מהם את השליש ואמר שלא עשאו שליש מעולם י"א שאין לו דין שליש (טוחו"מ, מלוה ולוה נו). ונק' °שְׁלִישִׁית, עי' שְׁלִישִׁי.