*, ש"נ, — שה"פ מן שָׁמַר, Bewachung; garde; guard: ארבעה אבות נזיקין וכו' הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך (ב"ק א א). כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו (שם שם ב). אין לו שמירה (לשור המועד) אלא סכין (ר' אליעזר, שם ד ט). מסמר וכו' העשוי לשמירה טהור (כלים יב ה). המוסר מפתחו לעם הארץ הבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח (טהר' ז א). חצר בית שמירה (רבי אימי בשם ר"ש בן לקיש, ירוש' מעשר' ב ה). כי תצא וכו' ונשמרת וכו' הא אם אינו יוצא אינו צריך ליה שמירה (ר' חייא בר בא, שם שבת ב ג). שמירת נזקין כשמירת קניין (שם ב"ק ד א). הנתפש לסרדיוט (בחלום) שמירה נעשת לו, נתנוהו בקולר הוסיפו לו שמירה על שמירתו (ברכ' נז.). אדם שמירת גופו עליו (ב"ק ד.). שמירת קדירות קבל עליו בעל החצר ואפילו נדברו ברוח (רבא, שם מז:). כספים אין להם שמירה אלא בקרקע (שמואל, ב"מ מב.). אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה וכו' אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת וכו' ירש את העולם שלא במדה (ר' יוחנן בשם ר"י חלפתא, מד"ר בראש' יא). על שמירת יום של שבת בן דוד בא (ר' יוחנן, שם שמות כה). יש פקידה לשמירה ופקודתך שמרה רוחי (שם במד' ד). — מ"ר שמירות: וכולם ששינו את שמירותיהן שלא מדעת הבעלים חייבין (ירוש' כתוב' ט ה). — ובסהמ"א: טרפה לא הבאתי אליך, והלא דברים קל וחומר ומה אם טרפה ששומר שכר פטור עליה לא באת על ידו, קל וחומר אם נתרשל בשמירתן שהוא חייב בה על כל פנים (מדה"ג בראש' לא לט, מרגליות, תקנא). מלאכת הרפואה תכליתה הראשון מכוון לג' חלקים החלק הא' שמירת הבריאות והחלק הב' הסרת החולי (ס' הירח א, במנחת קנאות לאבא מארי). ענו היהודים תשועתנו היא שמירת דתנו (שבט יהודה, השמד הד'). ואחר שנסע מצאנו שיך סאלים וכו' שבא עם הכאזניה מארץ מצרים לשמירת הדרך (חיד"א, מעגל טוב, 2). — ואמר המשורר: ואשה פקידה על שמירת בית ולפה שמירת גוף ולשפתים (ר"ש הנגיד, תחלת זנות, בן משלי, אברמסון, 338). — °כח השמירה: כי הם שלשה כחות, ואלו הם: כח השמירה וכו', וכח הזכרני שיזכור מה ששמר, וכח שלישי שישוב האדם לזכור מה ששכח ממה שכבר שמר אותו (גרשון בן שלמה, שער השמים ג ט). כח השמירה , והוא ששימור האדם מה שישמע או מה שיראה (שם שם). כח השמירה אפשר שהוא כח הזכרנות עצמו, אבל שׂמו הפרש בינו ובין הזכרנות כשאמרו שהשמירה שישמר בלי הפסק והזכרנות הוא ההפסק וכו' (שם שם). — °ובמשמ' העמדה וקיום: ויבקש הזרע ההוא כמו המעשה ההוא לחכמה הנפלאה התקועה הנקראת אצלם טבע, והוא כח משתדל בשמירת המין (ר"י א"ת, כוזרי ה י). ופעלים ג"כ הועילו בשמירת הצמחים (אמו"ר א ו, כה). שבגוף אישי האדם דברים מכוונים, מהם מה שכוון בהם שמירת אישו, ככלי המזון, ומהם מה שכוון בהם עמידת מיני ככלי ההולדה (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). — °ובמשמ' מִשְׁמָר: בשיפולי ההר שם היתה שמירה אחת ולו נתן ישראל עובר בגבולו מכס (חיד"א, מעגל טוב, 12). ובאנו לעיר מונץ ושם יש שמירות ופונטיס וכו' וכמה פעמים השמירות בכניסה ויציאה שאלונו על המכס (שם, 126).1