*, ש"ז, — החלק השָּׁמֵן שבצמח או בבשר, Fettigkeit; graisse; fatness: מיום שחרב בית המקדש וכו' נטל שומן הפירות (ר' יוסי, סוטה ט יב). המעשרות נטלו את שומן הדגן (ר' שמעון בן אלעזר, שם שם יג). חלב ושומן לפניו, אכל את אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל (כרית' ד א). גזל שמינה והכחישה מחזיר לו את השומן (ר' זירא, ירוש' ב"ק ס א). אסרתי לך וכו' את החלב התרתי לך את השומן (ר' אבא ור' יונתן בשם רבי לוי, מד"ר ויקר' כב). — ובסהמ"א: חמאת בקר, הוא שומן הנקלט מעל גבי החלב (רש"י, בראש' לב יד). דשני, לשון שומן (הוא, שופט' ט ט). כי תפושו, לשון שומן (הוא, ירמ' נ יא). ופשתם, לשון שומן (הוא, מלאכי ג כ). ידשנה סלה, לשון שומן (הוא, תהל' כ ד). דשן, שומן (הוא, שם סה יב). יצא מחלב עינימו, עיניהם בולטות מרוב שומן (הוא, שם עג ז). ומסורבלים כדוב, בעלי בשר, לשון עובי ושומן הוא (הוא, קידוש' עב.). יצא מחלב עינימו, כלומ' יזהירו מראיתם מרוב שומן (רד"ק, סה"ש, עין). שומן של חָלָב שמתחלתו חלב ומביאי' אותו גוים ונותני' אותו בנדות וחובטין אותו עד שיצא שומן ממנו (מהר"מ מרוטנבורג, שערי תשובה ע). — וגם במשמ' שֶׁמֶן: דרך לבשל זיתים להיות רכין להוציא שומנן (רש"י, ע"ז עה.). אין מביאין מן הגרגרין של זיתים שנפלו ונשרו במים ושהו בהם הרבה או שנכבשו או שנשלקו לפי שאין שומנם יפה יפה (הוא, מנח' פה:). —  ואמר הפיטן: גזרת אסור חלב באומן, דברת להתיר תמורו שומן (ינאי, אמנם דברים, קרוב' ויקר', זולאי, קנט). — ואמר המשורר: יפה מראה פקח עין ותראה נעים שמן אשר שמתי לצידך (רמב"ע, יפה מראה, ברודי, מז).