שַׁמְנָה

° 1, ש"נ, — שֶׁמֶן, ואמר הפיטן: אשר שיקוי שמנת רוחך הניצותה פרחי הגתי (רסע"ג, אגרטלי חמדי, זולאי, מלילה ג-ד, 181.)


1 [המלה המקבילה בערב', שַׂמְנַה سمنة במקור נדפס 'تمنة'. באה שם בעקר במשמ' חמאה מָרתחת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים