°, ש"נ, —  תכונת הדבר השסוע והמפֻשָׂק, ובפרט שסיעת השפתים,  Hasenscharte;  bec-de-lièvre;  hare-lip: ודע שאלו הסימנים רצוני לומר העלאת גרה ושסיעת פרסה בבהמות וכו' אין מציאותם סבת ההיתר ולא העדרם סבת האסור (ר"ש א"ת, מו"נ ג מח). מומי השפתים הרבה וקצתם אזכירם, המום הא' נפוח השפתים הב' שסיעת השפתים (טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש שער א פי"א, ק.).