°, שה"פ מן שִׁסֵּף, – מעשה המשסף, המנתח והמבתר, ואמר הפיטן: זכור מעשה אגג מעדנות, נשים כשִכלה חרבו לעַנות, סורס שארו לשִסוף יַענות (ר"א קליר, זכור איש, קרוב' שבת זכור). דחקונו כרים ונתנונו לשסוף, הודנו חשׁך מבלי אִסוף (רסע"ג, אם עונינו, סדור רסע"ג, שיא). אמר כביר להֻמם בשסוף, נָשַפת למעני בימין חשוף (ר' שמעון בר יצחק, ויושע אל, אופן ז פסח). עושקיהם יקניאום ויתנום לשסוף, עועים יֻמסכו ויהיו לספוף (אזון תחן, סליח' יום ה עשי"ת). דגלי עם פדויי בזרוע חשוף, הצל מנגף ואל יהיו לשסוף (אל נא רפא, מנח' יוה"כ; סליח' בה"ב)