*, ש"נ, — לדעת חז"ל מין ממיני החיה, או בעל חיים שיש לו שתי שדראות ושני גבים1: השסועה אבא חנן אומר משום רבי אלעזר השסועה מין חיה (ספרי דבר' קב). מאה עופות יש במזרח וכולן מין איה הן, איה ודיה ראה ודאה אחת הן, למה נשנו במשנה תורה, בבהמה מפני השסועה, בעוף מפני הראה (איסי בן יהודה, שם שם קג).2 דאמר רב חנין בר אבא השסועה בריה שיש לה ב' גבין וב' שדראות3 רב אמר בריה בעלמא ליתא וכי אגמריה רחמנא למשה במעי אמה אגמריה ושמואל אמר בריה בעלמא איתא וכי אגמריה רחמנא למשה בעלמא אגמריה אבל במעי אמה שריא4 (נדה כד.). — ובסהמ"א: ושמואל אמר שסועה נבראת בעולם וכשלמדו הקב"ה למשה שאסורה בשסועה שבעולם למדו אבל במעי בהמה מותרת (והזהיר תזריע סב). והא דאמר בסמוך דכי יצא לאויר העולם אסור היינו משום שסועה דאסר רחמנא ורש"י פי' בסמוך לפי שיטתו דאסור משום נפל ושסועה דאסר רחמנא היינו מין בהמה דעלמא שיש לאם ולולד שני גבין וכן שתי שדראות (תוס' נדה כד., ד"ה רבי חנינא).
1 [עי' בהערה שאחר זו.]
2 [שים לב לכך שכדי להוסיף לימוד מן הנאמר בס' דברים על הנאמר בס' ויקרא הבינו חז"ל ודרשו את הכתיב בס' דברים יד ז: וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל וכו', שלא כטעמים, בהפסק אחר המלה הפרסה, ובצרוף המלה השסועה (שאינה בויקרא) להמשך, כאילו: (את) השסועה את הגמל וכו; ומכאן למדו כי השסועה שם למין ממיני החיה היא, אלא שנחלקו בפרושה. ובמאמר שבספרי כנראה אין הכונה, שכאילו איה ודיה וכו' כולן אותו עוף הן, אלא שבתוך מאה מיני העופות גם איה וגם דיה וכו' אחת מהן, ממאה מיני עופות הן, שאלמלא כן אין הוספה בהזכרת הראה.]
3 [ספק אם התכונו התנאים הראשונים לפרוש זה שאינו עולה יפה עם מאמר הספרי, שלפיו השסועה שם חיה ממש הוא, וצ"ע.]
4 [כך הנסח במקום זה, ואלו בחולין ס: הגרסה: השסועה בריה בפני עצמה היא שיש לה ב' גבין ושני שדראות ע"כ, כאלו כדעת איש אחד, ובבכור' מג: דֻבר על אשה המפילה בריה שיש לה שני גבין ושתי שדראות ללא הזכרת השם שסועה. ועי' בהערה שלפני זו.]