1 [כנראה שסף ושצף (עי שם) שרש אחד הם כדעת רבים. אבל אפשר שהעקר שסף בצורת שפעל קדומה, שנולדה מחוץ לעברית, מן סף, סיף כלשון סַיף, וצ"ע. ובמד"ר איכה ג: וישסף מלמד שחתכו ארבע חתיכות.]