שָׁעוֹן

§, ש"ז, סמ' שְׁעוֹן, מ"ר שְׁעוֹנִים, — כלי מורה השעות, Uhr; montre, horloge; watch, clock: השעון צלצל את השעה הראשונה (ח.ד. נומברג, מכתבים, השלח יא). פעמון השעון מכה שתים עשרה (בריינין, תרג' מ. מטרלינק, שם, יב ב).צלצול שעון העיר חדל ולייבל שב מהחדר הצפירה, ט"ז אייר תר"ע, בספורשעון העיר צלצל שתים עשרה פעם שם  — ובצרופים: שעון חול, — כלי המרכב משני בתי קבול, המפֻלשים זה לזה ע"י נקב צר מאד, שבו נשפך חול מן האחד למשנהו, ולפי כמות החול הנשפכת מכאן לכאן היו לפנים מודדים את ארך הזמן. — שעון מים, דומה ביסודו לשעון החול, ועי/ שָׁעָה, הערות.  אבן שעוֹת, שעון שמש, עי' שָׁעָה, אבן שעות. — וצרופים אחרים הנוהגים בספרות ובדבור: שעון כיס, שעון יד, שעון קיר. — שעון העיר עי' לעיל. — שעון מעורר, שעון מצויד בפעמון המשמיע קול בשעה המכוונת. — וככנוי למכשירים אחרים המשמשים כמודדים, כגון שעון מים, מד מים המודד את כמות המים הנצרכת, — ושעון חשמל וכיו"ב.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים