*, ש"ז, במ"ר,— מי הים המדודים בשעל האלהים: ואמר הפיטן צרח שופר ממעֻלים, פֻצמה רקועת שעולים (ר"א קליר, תתו קול, קרוב' א דשבועות). ערודים עם עילים, מדו זדו שעולים, ענין לא מעלים (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר ב פסח, מחזור איט' א, קינ.). עטר באב עולים, דעך עופרת משולים, ענו גזי שעולים, אחזו לנו שועלים (שבתי בר משה מרומא, אנעים חדושי שירים, יוצר א פסח, שם א, קד.). עורי השמה מעמקי שעולים דרך לעבור גאולים (הוא, גן נעול, שם, קד:). ואז פלג והחצה שעולים המדודים, ומחציתם השיא ועלה לכבודים (בנימין בר זרח, אלהינו, יוצר שבת בראש', שם, סג:) במקור נדפס 'יוצר בתש'.