שִׁעֲוָה

° 1, רק הִתפ', °הִשְׁתַּעֲוָה — נמס כשעוה: ואמר הפיטן: בעבור כי כל לב חזק ונעוה, גשתו בדין המס ימס וכדונג משתעוה, דנתו שמתו גולה נמשל נשנן וזעוָה (ר"א בר שמעיה, אין תלויה, סליח' ליום ז).



1 [פעל שגזר הפיטן מן שְַׁעֲוָה.]

חיפוש במילון: