שַׁעַרוּר

°, ש"ז, — כמו שערורה: כי חשף ה' את מסתרך ויגל את שערורך (קטע מכ"י מספר הגלוי לרסע"ג מהגנ'). ומניח חיי עוה"ב  פורק עול תורה ומצות מעליו והכל נעשה לו כהיתר כל ימיו בהרהורים ואינו שומע בקול מורים בוחר בשערורים (אברהם בן אליעזר, אורי וישעי, מ.). — וכת"ז במשמ' נורא, מתֹעב: תלאות ישנות אין ספורות, ועול ימים אני, שנַי צעירים, כאלו שבתאי מושל בבית ונולדתי בעתים שערורים (בתי הנפש והלחשים, לוי בן אברהם, כ"י פריז, שער א)

חיפוש במילון: