ֹשֹֹׁׂׂעָר

1, ת"ז רק מ"ר שֹׁעָרִים, — רע, לא ניתן לאכילה, מעורר שַׁעַר באכֹל אדם אותו  schlecht, ungeniesbar; mauveux, pas mangeable; bad, uneatable , ונתתי אותם כתאנים השֹׁעָרִים2 אשר לא תאכלנה מרע (ירמ' כט יז). — ואמר הפיטן: שרים לכודים הוציא משערים תת כתאנים השוערים לעולל הנשארים (ר"א קליר, איכה אשפתו, קינות לת"ו). — ובמשמ' שקערורי3: וכן צריך שיהיה בפועל כח התחלקות אשר בהם יוחלק כל אבר אע"פ שקצתם שוקעים וקצתם בולטים ולא יהיו עולים ויורדים או שוערים ר"ל משוקעים (הקד' הראב"ד לפרושו לספר יצירה, ורשה ג.).



1 [עי' ד.שער, הערה.]

2ירמ' כד ח בא במק' זה: וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע. היה מי שהציע (Kraetzschmar) לגרס שֹׁעָרִים במקר' שׂעֹרִים ביחזקאל ד' יב: ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה. ועי' שְׂעֹרָה.]

3 [כנראה ע"פ הבנה כזאת בירמיה כט יז).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים