1, ממנו מִשְׁפָּחָה, °מִשְׁפַּחַתּ, שִִׁפְחָה.
1 [יחס המלים שפחה ומשפחה זו לזו דומה הוא ליחס המלים famu'us (עבד), famula (שפחה) ו familia (משפחה) ברומ', וכנראה נולדו מֻנחים אלו כמלה אחת שצינה את משפחת בני הבית ביחד. ומתוך השם שציֵּן עבדים ושפחות וכל בני הבית ברבוי, נולד מ"י לצין את העבד והשפחה. בשמוש זה שבעבר' לא נמצא השרש בכל שפה אחרת, ואין שמוש המלה שפח כמֻנח של קרבן (לוח הקרבנות ממרסליה שורה 16: כל מזרח וכל שפח וכל מרזח אלם וכל אדמם אש יזבח) או של כִבוד (סלושץ אוצר 155, 7: ובכבדות עצמתי אדר שפח וכו') לפי הבנה פשוטה מורה על כל קרבה למֻשג השפחה והמשפחה. ואמנם בא בכתבות הבבליות אף מא"י, כגון במכתבי עמרנה חֻפְשִׁיַ ככנוי לסוג של עבדים חפשיים למחצה, ואפשר שמכאן נולד שמוש המלים שפחה, משפחה, ראשונה כדי לצין סוג מסוגי העבדות. ואולם בשמוש המלה במקרא אין עוד כל הבדל בין שפחה ובין אמה, ושתי המלים מתחלפות גם כלפי אותה אשה, כגון ב(ש"א כה, כז) וכו': ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני וכו' שא נא לפשע אמתך וכו', ו(שם פס' מא): הנה אמתך לשפחה וכו', ואף ב(בראש' ל ד): הנה אמתי בלהה וכו' ותתן לו את בלהה שפחתה. מצד אחר אפשר שקבלה המלה חפשי את משמ' החפש והחרות דוקה מתוך הצרוף שלח חפשי, שעקר הוראתו לא היתה אלא שלח את העבד, עד שיהיה בן חורין, וצ"ע.]