1 [התרגומים הקדומים, חז"ל והמפרשים התלבטו בפרוש המלה. השבעים ותיאודוטיון תרגמו (וילך) ישר, εὐϑεῖαν, כאלו משֻׁפה ומתקן, ובשולי הגליון באחד מכה"י של השבעים, συϱόμενος, כלו' נסחף (כנראה בדרוש שבטשטוש מבטא החי"ת) , וקרוב לכך וולג': velociter, מהר. ת"א: ואזל יחיד, (כנראה רק לפי הענין, ואף מבלי להתכון לתרגום המלה ממש); תרג' המכונה יונתן: גחין כחויא, כדרוש ע"פ שפיפון; תרג' הקטעים: בלב שפי, כלו' בשלוה. ובבבלי (סוטה י., סנה' קה.) נאמר: וא"ר יוחנן בלעם חיגר ברגלו היה שנאמר ילך שפי, שמשון חיגר בשתי רגליו היה שנאמר שפיפון עלי ארח ע"כ. ולפי זה מבאר רשב"ם: חיגר, ומוסיף: כמו ושפי עצמתיו (איו' לג כא), וכן הוא אומר על מאבק המלאך ביעקב (בראש' לב כט): וכן בבלעם ויחר אף אלהים כי הולך הוא ונעשה חיגר כדכתיב וכו' וילך שפי חיגר כמו ושפו עצמותיו ע"כ, ואף בלשונו הוא משתמש במלת שפי במשמ' חגר ופסח, כמובא בפנים בהמשך. וריב"ג בשרשים כותב: ויהיה ענין ילך שפי על הדרך הזה הלך שבר, כלומר ברוח נשברה, ואיננו רחוק אצלי להיות שפי אחד (ז"א מ"י מן) שפיים וכו' והענין הלך מאתם אל שפי מן השפיים וכו', ואת גזירת המלה שפי מן ושפו עצמתיו מביא גם רד"ק בשרשים בשם ר' יהודה (חיוג או אבן קוריש) . וראב"ע: וילך שפי, דברי המתרגם ארמית ידועים שהוא לבדו והנה שפי לבדו גם הוא בלי אח ואחרים אמרו כי הוא כמו נכא' לב מגזרת ושופו עצמותיו והנכון בעיני שהוא מגזרת קול על שפיי' וכו' הנה הוא מנחש בלכתו כי כן כתוב ולא הלך וכו' והנה גם פה רמזתי לך סוד חתום. ואין כל הפרושים האלה מסתברים. ומהצעות החדשים ראוי להזכיר את זו של A. Kuenen, המציע לגרס: וילך לִכְשָׁפָיו או לְכִשְׁפּוֹ, בהנחה שנשמטו האותיות לב פעם אחת אחר וילך, ואולי כך נכון לפי לשון הכתוב שם כד א: ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים.]

2 [ביחידות, כת"א.]

3 [כהבנת ת"י בכתוב: בלב שפי.]

4 [כביאור רש"י שם: לשון שופי ושקט, וכן במובאות הבאות.]