*, שׁוֹפִי 1, ש"ז, —  ראש עצם הירך2, caput femoris: וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול וכו' ור' שמואל בר נחמני אמר שוק ושופו, מאי והעלה שופי עילויה דשוק קאי (ע"ז כה.). גיד הנשה וכו' וחותך שמנו מעיקרו דברי ר"מ ר' יהודה אומר נוממו עם השופי (חול' עד: וצב:). — ובסהמ"א: היכא דפרעי טבחי, כלומר מקום שמתחילין השופי לחתוך כשמנקרין אותו (רגמ"ה, חול' צג:). חיצון, זה גיד קצר הניתן בסוף השופי לרחבו (רש"י, פסח' פג:). והזהירה התורה מה שעל כף הירך, וכף הירך היינו בשר השופי שקורין פופל"א בלע"ז במקור נדפס 'בלפ"ז'. (ספר יראים קמ"ז) במקור נדפס 'קמ"ב'..