א. שְׁפִיָּה

°, ש"נ, — מצב השפוי, הבריא: ובעת שהוא שוטה אין מעשיו קיימין וצריכין העדי' לחקור הדבר היטב שמא בסוף עת שפיותו ובתחלת שטותו עשה מה שעשה (טוחו"מ רלה).

חיפוש במילון: