או שְׁקוּף, ש"ז, במקרא רק מ"ר שְׁקֻפִים, קרשים או חריטים מושמים לרחב1, Querbalken,-brett; traverse, rayon; crossbeam, shelf: ויעש לבית חלוני שְׁקֻפִים אטֻמִים (מ"א ו ד). וספן בארז ממעל על הצלעות אשר על העמדים וכו' וּשְׁקֻפִים שלשה טורים ומחזה אל מחזה שלש פעמים (שם ז ג-ד). — וחרזו פיטנים ומשוררים במליצת הכתוב: למעלה בשירת שקופים ולמטה בתכן תקופים (רשב"ג, אל נקדש, ביאליק רבניצקי ב,189). תשקיף בעיני עניני השיר ממגדלי חכמה שקופיה (ר"י הלוי, שלום לבת, זמורה ג 172). אשר בנה לאהבתך בלבו מעון בית וחלונים שקופים (הוא, התירא הנחשים, שם שם, 322). בתוך בנים אטומי בין שקופי כסילות בעדם אגע ואדוד (ר"י זבארה, ס' שעשועים יג, דודזון, 145). — °ושָׁקוּף, כת"ז, במשמ' חדיר לאור, שרפשר לראות בעדו, כגון ניָר שקוף וכדו', durchsichtig. trqnspqrent, נוהג בספרות ובדבור, ועי' שְׁקוּפִי
1 [השבעים במקום הראשון הבינו את המלה כתאר,παϱαϰυπτομένας (נ"א διαϰυπτομένας), כאילו משקיפות דרך החלון, וקרוב לכך בוולג':obliquas. וכתאר תרגמו אותו במקום זה גם עקילס ἀποβλέπονσας, משקיפות, הסור': שטיפתא (ואטימתא) ות"י: פתיחן מלגו (וסתומן מלברא), אבל במקום השני תרגמו השבעים μέλαϑϱα קורות לרוחב, הסורי אכסדרא (מסדרונים, אולמות), ת"י: כלנסא (מטות, קרשים).והואיל ובא שקפים גם במקום הראשון בסמ' למלת חלוני, יש לראותה כש"ע גם כאן, במשמ' קרובה אל משקוף, כלו' חלונות בעלי תריסים לרחב, שאפשר היה לסגר בהם את החלונות. אבל הפרשנים העברים חילקו בין שני המקומות, כרש"י המביא בפרק ו את דברי חז"ל (רבותינו פירשו שקופים לשון ראייה ופתיחה והשקפה פתוחים מבחוץ כו'), ואילו בפרק ז הוא כתב: שלשה מרישין זה אצל זה ושקופין משני צדיהן כעין משקוף וכו'.
ובסהמ"א משמש שָׁקוּף ע"פ רֹב כת"ז במשמ': חדיר לאור, שאפשר לראות בעדו, transparent, אך כמובן אין ליחס שמוש כזה לתקופת המקרא, שלא היו בה חלונות בעלי שמשות זכוכית, ושהזכוכית היתה חמר נדיר ויקר בה.]