*, ש"ז, — פעֻלת השוקל, וביחוד בהשאלה, פעלת הדן והשוקל בשכלו דבר כנגד דבר, d. Abwägen, Erwägung; pesage, considération; balancing, consideration: שימי על לבך והשתמשי בבינתך בשקול מה שיש בין הטובה אשר תגיע אליך בהפרדך ממנו והרעה אשר תמצא אותך בהתמדת חברתו (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ה). ושקול עון ועון עם עונש ועונש (הוא, כוזרי ה כא). והמשולחים הראשונים להערכה הראשונה מהיום יצאו לשלום בלי שום שיקול (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 249). ובין תופל ולכן, יש לנו לומר מכח שקול סברת הפשט כי מקומות הם (חזקוני, דבר' א א). — ואמר המשורר: פלפול גמרא, שקול סברא, נחשב להבל ולמעקשות (עמנואל פראנשיס, רוחי גבהה, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, שטו). — ואמר המליץ שמעו שמוע [ברוגז] קולם, והגה מפיהם יצא בטעמי עקולם, ישאו ראשם בפשר שיקולם (שאלות עתיקות בתנ"ך, רוזנטאל, HUCA XXI, לח). — *שקול הדעת באותה משמעות: אם בשטעה ודנן משיקול הדעת בדא מה שעש' עשוי וכו' רבי בא בשם רבי אבהו בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו בשלשה וכו' וטעה ודנן בשיקול הדעת וכו' (ירוש' סנה' א א). ועוד אין נימא בשיקול הדעת טעית מומחה לרבים אתה וכל המומחה לרבים פטור מלשלם (סנה' לג.) — ובסהמ"א: ותחקור עליו בשכלך ותכונתך ושקול דעתך (ר"י א"ת חו"ה, הקד'). ולהביא עליו ראיות במופת ששקול הדעת עוזרו (שם). ואין הדברים הללו באין משיקול הדעת ואין צריך להסתכל בהן שהמסתכל בהן בא בטירוף הדעת (ר"ח, חגי' יג.). ואם אחרי לבך נטית ובשקול דעתך דנתני לא נכון לעשות כן (אגרת מנחם בן סרוק). ונתקלקלה הרבנות זמן מועט וטרחו להחזיק בתורה בשקול דעתם והקשותם (ר"י א"ת, כוזרי ג סה). שרומזין לו הרמזים והוא סובר בהן סברתו ושקול דעתו (פרוש המשנה לרמב"ם, חגי' ב א). ועי' דַּעַת. — °אנשי שקול הדעת: ואנשי שקול הדעת אמרו כי הדעות הם שתים האחת דעת העתיד בטרם היותו והשנית דעת היש הנמצא (ראב"ע בראש' כב א). ודע כי כל גשם הוא מורכב על דעת אנשי שיקול הדעת מעצמים רבים (הוא, צחות, ח.). אנשי שקול הדעת בלי קבלה הרחיקו דבור כלל בדרכי הנבואות לפי שאין דבור בלי גרון לדעתם (רש"ט פלקירא, ספר האמונות ח יב, צו:). ועי' דַּעַת. — ובחכמת הלשון: °שִקול המלה, קביעת משקלה הדקדוקי של המלה: חלילה לנו מלפרוץ בפתרון מילה אחת מדברי אלים חיים לריק מבלי דין ודיקדוק ושיקול כל מילה (דונש על רסע"ג 1). ויש לנו שנעלם ממנו מן המאמרות שהיינו על שיקולן כמות לי נקם ושִלֵם כמות שילום (שם, 119). — °שקול הפיוט, קביעת שירים במשקל של תנועות ויתדות: ידענו כי אז מ' ר' סעדיה וזולתו מכל בני מזרח לא היתה להם ידיעה בחיבור החרזה ושיקול הפיוט (שם, 105).