*, ש"נ, — שה"פ מן שָׁקַע, ירידה, ובפרט צלילה לתוך דבר, כבצרוף שקיעת חמה (בים), Untergang; coucher; geting down, setting   במקור נדפס gting down, setoing: נותן (איברי עולה וכו') על גבי המזבח עם שקיעת החמה מתעכלין והולכין כל הלילה (תוספת' מנח' ו ה). יכול משתחשך ת"ל אך וכו' תן לו שעה אחת קודם שקיעת החמה (ירוש' סנה' ה ג.). כמה מהלך אדם בינוני ביום י' פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין וכו' (ר' יהודה, פסח' צד.). מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה שנאמר ביום הקריבו וכו' (רב יצחק בר אבודימי, זבח' נו.). יהי רצון מלפניך ה' אלהי שכשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכני לראות בשקיעתה (מד"ר בראש' סח). — ובצרופים אחרים: לכשיצא (מבית המרחץ) אומר מודה אני לפניך רבון העולמים שהצלתני משקיעת מים ומשריפת אש וכו' (כלה רבתי י). בשר ודם אם היה לפניו דרך של שקיעה (בבֹץ) מהלך הוא על האבנים שהם קשים וכו' (מד"ר שמות טו). — ובסהמ"א: כי החמה מהלכת וכו' וכן בשקיעות מהלכת בעביו של רקיע (ר"ח, פסח' צד.).  אמנם ישיגהו (את אור השמש) השקיעה ולא נשיג בו דבר בלילה (אמו"ר לראב"ד א, 8).  וסעדנו סעודה ג' וטרחנו הרבה עד שקיעת החמה (חיד"א, מעגל טוב השלם, 50). — °ושקיעת האור, הכח וכד':  שקע האור ההוא אשר אתה מספר, שקיעה שהדעת מרחקת שיראה עוד (ר"י א"ת, הכוזרי ד כ). ועוד כי מדרך הצורה הפלוש והשקיעה ביסוד המקבל אותה וכו' ושקיעתה ביסוד הראשון (רשב"ג, לקוטי מקור חיים, ג כג). כי לשקיעת הכח השכלי והסתתרו בשפל מדרגת החומר לא יוכל להראות פעולותיו ולהוציאם אל אור הפועל זולתי בעמל לא ישוער (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ל).  — ואמר המשורר:  ומדוע תהי נראה ככואב אשר נשקע בבור יגון שקיעה (ר"י אבן כלפון אל ר"ש הנגיד, נמוגותי בדרכי, ששון, מז). — °ובהשאלה, מצב האדם שנפשו נתונה כלה בענין, שקיעה במחשבות, במחקר וכד', נוהג בספרות ובדבור.