שְׁקִיפוּת

°, ש"נ, —  תכונת הדבר השקוף, שאפשר לראות דרכו, ,Durchsichtigkeit; transparence נוהג בספרות ובדבור1.



1 [שקיפס, נ"א סקיפת, הבא במשנה בכור' ז א כשם לאחד מבעלי המומין באדם (הכילין והלפתן המקבן ושראשו שקוע ושקיפס ובעלי החטוטרת), כנראה אינו מלה עבר'; אך לא התברר מקור המלה ופרושה המדֻיק, ואין הצעות הפרשנים והמלונאים מסתברות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים