°, ש"נ, — שה"פ מן שָׁקַק, במשמ'  צעקת הדֹב בתשוקת נפשו1: ודוב שוקק, נהימה לארי ושקיקה לדוב שניהם לשון צעקה (רש"י, משל' כח יה). — ועל תשוקת האדם: ולא יתכן פתרון דודי ירד לגנו (שה"ש ו ב) לגנות הבשם כי אם כאשר פירשתי דודי ירד לגנו לשקיקה2 ותאות הבשם וכו' (ר"ת, הכרעות, תשו'  דונש, 18). ועי' ב. שְׁקִיקוּת.