ש"ז, — שה"פ מן שֵׁרֵת1, ביחוד בצרוף כלי שרת: ולקחו את כל כלי הַשָּׁרֵת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכו' (במד' ד יב). ויעשהו (יהוידע) כלים לבית יי' כלי שָׁרֵת וכו' (דהי"ב כד יד). — ובתו"מ: מותר הפירות לקיץ המזבח ומותר התרומה לכלי שרת וכו' ומותר נסכים לכלי שרת וכו' (שקל' ד ד). שלשה עשר שולחנות היו במקדש שמונה של שיש וכו' על של כסף (נותנים) כלי שרת (שם ו ד). כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו (של סוטה) תחילתה ככפיפה מצרית וסופה בכלי שרת (סוטה ב א). וקבול דמן בכלי שרת בצפון (זבח' ה א, שם ב, שם ג, שם ה). — *ובגדי שרת: אין מנחה בבמה וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת וכו' (שם יד י). — *ומלאכי השרת: הלכו וישבו להן תחת אילן אחד וירדה אש מן השמים והקיפה אותם והיו מלאכי השרת מקפצין לפניהן כבני חופה שמיחין לפני חתן וכו' (ירוש' חגי' ב א). בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כיתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו אחת אומרת לו בא בשלום וכו' (כתוב' קד., וכעין זה מד"ר מד' יא). אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אין ישראל אומרין שירה לפניך בר"ה וביוה"כ וכו' (ר' אבהו, ערכ' י:). ועי' מַלְאָךְ.