שְׁתִיקוּת

*, ש"נ — כמו שתיקה: אומר לה שתיקותיך יפה ליך מדיבוריך (גיט' ד ח, תוספת' שם ד ג, ירוש' יבמ' ו ו, בבלי יבמ' סה.) — ובסהמ"א, גם במשמ' מנוחה ושקט: ודרך כל האניות עוברות ושבות בשלום בשתיקות הים והאניה שירד בה יונה היתה בצרה גדולה (פדר"א י). וכבר ידעת כי השתיקות מדה נחמדה באדם (תקון מדות הנפש לרשב"ג, פרסבורג, לט.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים