שְׁתִיקוּת
*, ש"נ — כמו שתיקה: אומר לה שתיקותיך יפה ליך מדיבוריך (גיט' ד ח, תוספת' שם ד ג, ירוש' יבמ' ו ו, בבלי יבמ' סה.) — ובסהמ"א, גם במשמ' מנוחה ושקט: ודרך כל האניות עוברות ושבות בשלום בשתיקות הים והאניה שירד בה יונה היתה בצרה גדולה (פדר"א י). וכבר ידעת כי השתיקות מדה נחמדה באדם (תקון מדות הנפש לרשב"ג, פרסבורג, לט.).