°, ש"נ,— שה"פ מן שָׁתַל, מעשה השותל: (אינו חושש) לא משום כלאים, דאין זו שתילה (רש"י, שבת נא). משום הכי אסורין (גדולי טבל) שאין שתילתן מועלת להן להסיר שם פסול מעליהן (הוא, פסח' לד.)