°, ש"נ, — שה"פ מן שָׁתַת, נזילת נוזלים: תפלה ראויה היא מה שהתפלל קודם שתיתה1 (רש"י ברכ' כג.). דם הקזה, בתחלה שחור ואח"כ יוצא אדום ושתיהן בשתיתה בלא קילוח ברחוק וכו' (הוא, כרית' כב.). והמקשה היה סבור דמתני' איירי בכל ענין בין בשתיתה בין בזנוק (תוספ' ד"ה האשה, נדה נט:). ופעמים יצא וכו' אם יגיע אל הוריד דם רב נקי או אל השריין דם צהוב עם הזלה ושתיתה (קאנון ד ד ג א).