*, ש"ז, — כמו שָׁתִיל, בתו"מ רק מ"ר שתלים שתלי: העוקר שתלים מתוך שלו ונטע לתוך שלו פטור (מעשר' ה א). שיתלי בצלים עד שלש שנים אסורין (ר' נתן בר' יוסף, תוספת' תרומ' ח ח). מביאין שתלים וקרומנין מחוצה לארץ לארץ וכו' (שם שביע' ד יט). העוקר שתלים1 מתוך שלו ליטען בחוצה לארץ וכו' ה"ז חייב (שם מע"ר ג ט). מה בין חטים מה בין שתלים חטים גמר מלאכה שתלים אינן גמר מלאכה (ירוש' מעשר' ה א). — ובסהמ"א: שיצא ממנו (מאברהם') שתלים שתלים ישראלים כהנים ולוים וכו' (מדה"ג, בראשית תולדות פתיח', מרגליות, תכח). — ואמר הפיטן: קיניין ברכתי יירש ארורי, ריק אם אפנה וערירי, שם צדק יש לי, שתל צדק אין לי (ינאי, מה יתרון, קרוב' בראש', זולאי, כד). וישאג שודד וישלוף שנונה לשכל שתלי שבטים הנשענים אחריך (שם, שפט). בטוב רואי עצבותם חבש, נטעם שתל רטוב, טוהר ברקת גבש בחורב לֶקח טוב (רסע"ג, באמת ובתמים, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רפג).
1 [כך בתוספת' שבדפוסים, ואצל צוק"מ (שם ג ח): שותלין.]