שתן

1, ממנו °הַשְׁתָּנָה, °מִשְׁתָּנָה2, שָׁתַן, *שֶׁתֶן.



1 [שרש משני, שנוצר מצורת אפתעל מן שין (עי' שם).]

2 [נוהג במשמ' בית שמוש בדבור.]

חיפוש במילון: