*, או שֶׁתֶם, ש"ז, שלא נתברר כל צרכו בצורתו ובהוראתו1: ר"ש בן אלעזר אומר היה שם לגין מלא וקשור בכרעי המטה ואין הגוי יודע בו מותר, א"ל ר' יהודה והלא השתם2 ניכר בין למעלה בין למטה אלא כדי שיפתח שיגוף ותיגף. המשלח חבית של יין ביד כותי ושל ציר וכו' ביד הגוי אם היה מכיר חותמו ושתמו3 מותר ואם לאו אסור, יין אצל הגוי השתם4 אסור משום יין נסך אבל הציר והמורייס וכו' אם ראה אותן גוי שמנסכן אסורין אם לאו מותרין (תוספת' ע"ז ז יג-יד). — ובסהמ"א: כל ברכות וטובות ונחמות שראו הנביאים הראשונים וכו' ראו מקצת וכו' כאיזה צד ראו כמין שיתמה של חבית5 ראו (מדה"ג בראש' טו א, מרגליות, רמז).