שָׂהֲדוּת
° 1, ש"נ, — עֵדוּת, Zeugnis; témoignage; testimony: שהדות בפתחי בתים שמתה עליהם כי כשומר פסחתה (ינאי, אחכה לשומר, קרוב' פסח, זולאי, רפב). ולא נמצא בהם איש יודע עדות ולא חקר שהדות וכו' (ד"ה יהודי מצרים וא"י, ב, מן, 33).
1 [ע"פ הארמ' שָׂהֲדוּתָא בבראש' לא מז].