שׂוֹכֵר
*, ש"ז, — מי ששכר פועל, בהמה, בית וכד' מחברו, Mieter; preneur, affiéteur; who engages, charterer: מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת הבעלים (ב"ק ד ט). השוכר פרה מחברו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל ישלם לשוכר (ב"מ ג ב). ארבעה שומרין הן שומר חנם, והשואל, נושא שכר והשוכר וכו' נושא שכר והשוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה וכו' (שם ז ח). שלשה עשר הן אבות נזיקין השור והבור וכו' ושומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר וכו' (תוספת' ב"ק ט א). שוכר כיצד משלם, ר"מ אומר כשומר שכר (ב"ק מה: ועוד). ועי' שָׂכַר.