שָׂחָה

1, פ"ע, שֹׂחֶה, שְׂחוֹת, — נשטף וצף במים2. schwimmen; nager; to swim: כי תנוח יד יי' בהר הזה ונדוש מואב תחתיו וכו' ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת3 והשפיל גאותו עם ארבות ידיו (ישע' כ י-יא). — ובסהמ"א: ויעמוד המלך על הבריכה האחת וירא את עבדיו שוחים במים ומשחקים (יוסיפון, גינצבורג, רעט). והרביעית סימן החכמה הנראה במיני שאר החיים וכו' מהם המאסף והשוחה הזוחל וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ד). — ואמרו משוררים ומליצים: ונחלק אלי נופות ספורות והם שבע ובהם שבע עשרה אלפים מדינותיו ובה חי אשר יצעד וישחה ויתעופף (רמב"ע, בשם אל, ברודי, קל). קניניך ראמי מדברות ושׂחים בנהרות באונך (ר"י אבן גיאת, קניניך, שער השיר, 20). אמת אמת תרדוף ולא תשחה לעמת השכלת (בן זאב, בן סירא ד כו)4. — ובינ' °שוחה, ככנוי לסוג מסוגי העופות: השוחה (ד' שווימער), מראהו כתכלת וכו' נוצץ ורגליו אדומי שחרחר (ש"י אברמוביץ, תולדות החיים, רנח, וכעין זה שם, קעב). — °והשוחה לצדיו, ככנוי לדג משה רבנו, Butt(e), Scholle; sole; flounder: השוחה לצדיו (זייטען שוויממער) וכו' הוא רחב ודק מאד מצד האחד מראהו שחרחורת ומצד השני הוא לבן כשלג והוא המיוחד מכל הבע"ח בעולם אשר לו שתי עיניו מצד אחד בראש (לינדא, ראשית למודים א ו).

— הִפע', הִשְׂחָה, אַשְׂחֶה, — הציף, שטף, über) schwemmen; inonder;  to flood :  יגעתי באנחתי אַשְׂחֶה5 בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה (תה' ו ז).



1 [באותה משמ' בא בארמ' ובסור' סחא, סחי. ביתר הלשונות השמיות אין עדות משכנעת לשרש זה.]

2 [בעבר' שבמקרא אין השוחה דוקא זה השט במים מרצונו אלא בעקר זה הנשטף במים ומנסה להנצל, ועי' שֵׂח, שָׂחוּ, הערות.]

3 [הכונה כנראה: יפרש מואב ידיו לשחות, כאשר יפרש השוחה ידיו, והאלהים ישפיל אותו שיטבע.]

4 [בב"ס גני': אל תבוש לשוב מעון ואל תעמוד לפני שבלת.]

5 [השוה את דברי ראב"ע בפרושו: ויש אומרים כי אשחה תרגום ארחץ בארמית ע"כ, וביתר פרוט בס'  שפת יתר סי' סא, 27: ויאמר ר"א (ר' אדונים) שהוא לשון רחיצה בארמית ואחר שמצאנו לו חבר בלה"ק אין לנו צורך לארמית ע"כ].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים