שׂחט

1, ממנו שָׂחַט2, °שְׂחִיטָה, ועי' *סָחַט, *סְחִיטָה.


1 [עי' בהערה שאחר זו.]

2 [באשור' שַחָטֻ, וגם צַחָטֻ באותה משמ' כבמקרא, ובארמ' ובעבר' שבתו"מ סחט; השואות לשרשים ביתר הלשונות השמיות שהֻצעו אינן משכנעות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים