שְׂחוֹק

, שְׂחֹק, ש"ז, כמו צְחֹק, צְחוֹק1, א) במשמ' שמחה: אז ימלא שְׂחוֹק פינו ולשוננו רנה (תהל' קכו ב). גם בִּשְׂחֹק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה (משלי יד יג). עד ימלה שְׂחוֹק פיך ושפתיך תרועה (איוב ח כא). לִשְׂחוֹק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה (קהל' ב ב). — וכשם הפעֻלה מן שִׂחק2 , כמו משחק: ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בִּשְׂחוֹק שמשון (שופט' יו כז). — ב) במשמ' צחוק של בוז ולעג: ואם לוא הַשְּׂחֹק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד (ירמ' מח כז). בִּשְׂחוֹק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה (משלי י כג). — והיה לשחֹק, שחֹק3, במשמ' זו: הייתי לִשְׂחוֹק כל היום כלה לעג לי (ירמ' כ ז). וספק מואב בקיאו והיה לִשְׂחֹק גם הוא (שם מח כו). הייתי שְׂחֹק לכל עמי נגינתם כל היום (איכה ג יד). — ואמר ב"ס: שיחת אוילים שקוץ ושחוקם הוללות עון (ב"ס גני' כז יג, סגל, קסז). — ובתו"מ: המקבל עליו להיות חבר וכו' ר"י אומר אף לא יגדל בהמה דקה ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק (דמאי ב ג). שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה (ר' עקיבא, אבות ג יג). אין עומדין להתפלל מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש וכו' אלא מתוך דברים של חכמה, וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק וכו' (תוספת' ברכ' ג כא, וכעין זה ירוש' שם ה א, ובבלי שם לא.). ואבנר למה נהרג וכו' על ידי שעשה דמן של נערים שחוק (ר' יהושע, ירוש' סוטה א ח). מת מתוך השחוק סימן יפה לו (כתוב' קג:). שהוא רואה את אשתו שהיא קולנית וכו' פרומה בשחוק ואינו מקנא בה (מד"ר במד' ט). בתי, הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה (שם). מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוש למלכים וכו' (שם שה"ש ו, אל גנת אגוז). מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיאטריאות שלהם (ר' אבא בר כהנא, מד"ר קהל', לשחוק אמרתי). — ובסהמ"א: התדע למה נקרא הטחול כלי השחוק4 וכו' בעבור שהוא מקור המרה השחורה אשר היא מולדת השטות, כי השחוק היא השטות, ע"כ תראה השוטה שוחק תמיד (ר"י זבארה, ס' שעשועים ט, דוידזון, 108). וראוי לכם להבדילו (את המלשין) לרעה וכו' אשר פער פיהו לבלי חק ועשה מדמן של ישראל שחוק (שו"ת הריב"ש עט). — °וכמו משחק במשמ' שעשועים (בקוביא וכדו'): המשחקים בקוביא וכו' שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך (שו"ע חו"מ, הל' גזילה שע). את שחוק השאך ינשאו לראש לכל מיני השחוק ויקראו לו שחוק מאת הרעיונות (ר"ש בלוך, שבילי עולם ג). — ואמר המשורר: גברים בחמשה נבחנו אם בם לשכל חק, בלכת ואמירה והנעת ראש ואף ושחוק  (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 88). גלה תמול מפיו שחוק, ואמרה שלום לך, ויענה הרפנו (רשב"ג, כוכב אשר דרך, ביאליק-רבניצקי א, 44). ובצרוף °בת שחוק, °בת צחוק, במשמ' שחוק קל, חיוך, ,Lächeln; sourire; smile,  נוהג בספרות ובדבור.



1 [במאמרים המובאים שם מתו"מ: "אין צחוק אלא עבודה זרה, אין צחוק האמור כאן אלא ירושה", שנדרש בהם לשון הכתוב מצַחק, לצַחק, מוטב לבטא צִחוּק.]

2 [בהמשך לנאמר בפס' כה: ויאמרו קראו לשמשון וישַׂחק לנו ויקראו לשמשון ויצַחק לפניהם.]

3איוב יב ד: שְׂחֹק לרעהו אהיה קֹרא לאלוה ויענהו שְׂחוֹק צדיק תמים, הכונה בקרוב: שָׂחַק לְרָעָה וַאֲהֹיָה (=ולאסון). שָׂחוֹק צדיק תמים, כלו' הצדיק ישחק וילעג לכל אסון, הואיל והוא קורא לאלוה וזה יענהו. ועי' בפרושו של העורך.]

4 עי' בנאמר על טחול שוחק לקמן בערך שָׂחַק, בהערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים