1, ש"ז, — דמות אדם או מלאך, המסית בני אדם למעשה עון והמביא את דבתם הרעה לפני האלהים, Satan; diabolus: ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יי' בדרך לְשָׂטָן לו (במד' כב כב). הנה אנכי יצאתי לְשָׂטָן (שם שם לב). השב את האיש וכו' ולא יהיה לנו לְשָׂטָן במלחמה (ש"א כט ד). מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לְשָׂטָן (ש"ב יט כג). ועתה הניח יי' אלהי לי מסביב אין שָׂטָן ואין פגע רע (מ"א ה יח). ויקם יי' שָׂטָן לשלמה את הדד האדמי (שם יא יד). ויקם אלהים לו שָׂטָן את רזון בן אלידע וכו' ויהי שָׂטָן לישראל כל ימי שלמה (שם שם כג-כה). ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יי' וְהַשָּׂטָן2 עמד על ימינו לשטנו ויאמר יי' אל הַשָּׂטָן יגער יי' בך הַשָּׂטָן (זכר' ג א-ב). הפקד עליו רשע וְשָׂטָן יעמד על ימינו (תהל' קט ו). ויבאו בני האלהים להתיצב על יי' ויבוא גם הַשָּׂטָן3 בתוכם ויאמר יי' אל הַשָּׂטָן מאין תבא ויען הַשָּׂטָן את יי' משוט בארץ ומהתהלך בה וכו' (איוב א ו-יב). ויעמד שָׂטָן4 על ישראל ויסת את דוד למנות את ישראל (דהי"א כא א). — ובמגל' מדבר יהודה: תגער בכול שטן ומשחית (מגלת ההודיות, ליכט, 288, ועי' שם שם , 240). — ובתו"מ: במשמ' דמות אלהית אויבת, לפי הבנה זו בכתובים5: שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה (ר' חייא בר בא, ירוש' לוי, שם שם). יהי רצון וכו' שתצילנו וכו' משכן רע ומשטן המשחית (ברכ' טז:). לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן (בשם ר' יוסי, שם יט.). בשור שחור וביומי דניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו (שמואל, שם לג.). ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו (שם מו.). ואל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם מפני שהשטן מרקד בין קרניו (פסח' קיב:). את חוקותי תשמרו, דברים שהשטן משיב עליהן (יומא סז:). למה תוקעין ומריעין וכו' כדי לערבב השטן (ר' יצחק, ר"ה טז.-טז:). הוא שטן6, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות (ב"ב טז.). בימות החמה שס"ה יום, השטן גימטריא שס"ד, שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג (מד"ר ויקר' כא). שבשעה שהולך אדם לחטוא השטן מרקד לו עד שגומר העבודה (שם במד' כ). מיד משקהו היין ובוער בו השטן (שם שם)7. — *ובכנ': יום שמשחו את יהוא בדמות גלעד משחו את חזאל שטנו (סדר עולם רבה כח)8. יעקב אבינו על ידי שבקש לישב בשלוה בעולם הזה נזדווג לו שטנו של יוסף (מד"ר בראש' פד). — ובסהמ"א: אין אהבתך כי אם אהבת השטן9 לבנו חבקו ונשקו עד שחנקו (ר"י זבארה, שעשועים, דוידזון ח, 94). ואתמה מדברו וכו' ואמרתי אולי השטן מדבר מגרונו (שם, יא, 127). בריעה10 תהרג האפעה בעיניה, ולו ראה אותה השטן ברח מפניה (עמנואל, מחב' ב, הברמן, 65). הנה השמש וכו' לא יכלה אורו למגדול ועד קטן וכו' כעבד כאדוניו, כמלאך כשטן (הוא, מחב' ג, שם, 84). והשליכה הברזל והאבן מידה לארץ בכעס וחימה ואמרה תהא לשטן (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, רישא דזעיר אנפין, מה). — °קרע שטן, עי' קָרַע. — ועי' *סָטָן.
— מ"ר, *שׂטנים: מלאך סמאל במקור נדפס 'שמאל' הרשע ראש כל השטנים הוא וכו' אין לך רשע בכל השטנים כולן כסמאל (מד"ר דבר' יא). שלשה שטנים נזדווגו לו (לשלמה המלך) (שם שה"ש, שיר). — ובסהמ"א: ויבא גם השטן, אמר הגאון שם אדם וכו' שקשה לו לאמר שמלאכי ה' שטנים (ראב"ע, שפת יתר סג). הם יחלקו עם השטנים (ר"י זבארה, ספר שעשועים ה, דודזון, 47). זה הדרך אשר אמרה עזבו להם שהוא תכונת המלאכים ולקחו להם מדת השטנים מהשררה והגאוה והחמה וכו' (קלונימוס, בעלי חיים ב ה). ומה שבחלל כדור הסגריר מעדת השדים ומשפחות השטנים (שם ה י). המת עם בריעה ביום אחד אשריו כי מטרדת השטנים עליה ישובון מדלק אחריו (עמנואל, מחב' ג, הברמן, 68). כי היא ביפיה תשים התפת עדן ותשיב חרב השטנים11 בתוך הנדן (הוא, מחב' יג, שם, 432). ויגש אליו (שלמה אל הצלם) ויתרעש ויצעק בקול בואו בני השטנים , ראו בא שלמה לאבד אתכם (מעשה הנמלה, ילינק, ביהמ"ד ה, 25). ויש גיהנם אשר בו נידונים באש וגפרית החטאים בנפשותם ורשעים ע"י מלאכי חבלה והשטנים (אריה מודינו, צמח צדיק לט).
1 [העורך בפרושו לאיוב נמק בפרטים את הדעה, כי נולדה דמות השטן מתוך תפקיד של שוטר חשאי של מלכי ארץ, השָׁט ומשוטט בתחום ממשלתו (על קשר זה של שטן, שעקרו שָׁטָן, אל שוט, עמד גם שד"ל) ומביא את דבת בני הארץ לפני המלך, ולפי הנוהג לגבי מלך בשר ודם תארו להם הקדמונים שליחים משוטטים כאלה גם בחצרו של האלהים, ועי' גם שׁוּט, הערות. כשטנים כאלה נזכרים במקרא במפֹרש גם בני אדם (עי' בדגמות המובאות כאן) , וגם במקומות שראו בהם רֹב המפרשים דמֻיות אלהיות, כבזכריה ד ובספור מעשי איוב, אפשר שהכונה (כדעת רסע"ג) לשטן מבני אדם, השט בארץ, שהזמן (אולי בחלום הלילה) לבוא ולהעיד במעמד בני האלהים לפני האל, ועי' על כך בדברי העורך, הלשון והספר ג (שטנים מבני אדם) . ואמנם נזכר מלאך יי' בשטן במעשה בלעם (במד' כב כב וכעין זה (שם שם לב), אבל אין תפקיד המלאך שם כתפקיד השטן בכל מקום ואדרבה, בלעם הוא היוצא לשטן לבני ישראל; וכנראה יש כאן גלגול מאֻחר במסרת הנוסח (ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יי' בדרך לשטן לו) , שעקרו היה, בקרוב: ויחר אף אלהים כי הולך הוא לשטן לו ויתיצב מלאך יי' בדרך. ואין דמות השטן שבתו"מ ובסהמ"א אלא התפתחות מאֻחרת בדרך הדרוש.
אך מן השם שָׂטָן, שבא באמר' ובסור' בצורה סָטָנָא, בערב' ובכוש' שַׁיְטַאנ شيطان (לדעת אחרים כשאול מעבר') , נגזר הפעל והשרש שׂטן, סטן והנגזר ממנו, ומעין זה בערב' שַׁיְטַנַ شيطن.]
2 [שטן מבני אדם, ואין מלאך אלא מלאך יי' זה שיהושע והשטן עומדים לפניו בדין.]
3 [לפי הנאמר בהערות הקודמות: כמֻזמן למעמד זה, ולא כאחד מבני האלהים.]
4 [גם כאן שטן מבני האדם, מיועציו של דוד.]
5 [לפי הבנה זו בא סטניא בתרגומים גם כתמורת שֵׁדים שבמקרא.]
6 [בהמשך הדברים על השטן שבס' איוב.]
7 [שגור בפי העם הצרוף בכור שטן, המובא בערך בְּכוֹר, מדברי ר' דוסא בן הרכינס בעבר' מן הבבלי (יבמ' טז.): אח קטן יש לי בכור שטן (בעין יעקב: שנון) הוא ויונתן שמו והוא מ,למידי שמאי והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, וכו' ובארמ' מן הירוש' שם א ג: יונתן אחי הוה בכור שטן ומתלמידי בית שמאי וכו', ואכן אין לראות את המלה קטן (שאין כנגדה בירוש') כמקורית, ועל אחיו בכורו מדבר ר' דוסא, וכנראה אין לצרף במקור בכור מכאן ושטן מכאן לבטוי אחד, ולא אמר ר' דוסא אלא שיש לו אח בכור, ושאח זה יהיה שטן לשואלים ממנו דבר הלכה, וצ"ע ועי' בהערה 11.]
8 [מ"ר שטנים עי' לקמן.]
9 [אך עי' בהערת המהדיר למקום.]
10 [כנוי לאשה מבֹערת.]
11 [כצ"ל, ולא: חרב השנונים, כנדפס, ועי' דב ירדן, עיוני לשון ומליצה במחברות עמנואל, לשוננו יז, ועי' בדומה לכך בכוזרי ג יא' הוצאת צפרוני, 151): ואם יבא שטן המחשבה; אך ברב ההוצאות (כהערת המהדיר שם): שנון המחשבה. ועי' במובא לעיל בהערה על בכור שטן.]