שות"ז, כנ' שְׂכִירְךָ, שְׂכִירֶיהָ, נק' שְׂכִירָה, — אדם שכור לעבודה לזמן מסֻים, Mietling; mercenaire; hireling: זאת חקת הפסח וכו' תושב וְשָׂכִיר לא יאכל בו (שמות יב מג-מה). וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת וכו' אם שָׂכִיר הוא בא בשכרו (שם כב יג-יד). לא תלין פעלת שָׂכִיר אתך עד בקר (ויקרא יט יג). וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן וְשָׂכִיר לא יאכל קדש (שם כב י). והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך וְלִשְׂכִירְךָ ולתושבך הגרים עמך (שם כה ו). וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד כְּשָׂכִיר כתושב יהיה עמך (שם שם לט-מ). והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שָׂכִיר יהיה עמו וכו' כְּשָׂכִיר שנה בשנה יהיה עמו (שם שם נ-נג). לא יקשה בעיניך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שָׂכִיר1 עבדך שש שנים (דבר' יה יח). לא תעשק שָׂכִיר עני ואביון (שם כד יד). בשלש שנים כשני שָׂכִיר ונקלה כבוד מואב (ישעי' יו יד). בעוד שנה כשני שָׂכִיר וכלה כל כבוד קדר (שם כא יו). והיית עד ממהר במכשפים וכו' ובעשקי שכר שָׂכִיר (מלא' ג ה). הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שָׂכִיר ימיו כעבד ישאף צל וּכְשָׂכִיר יקוה פעלו (איוב ז א-ב). שעה מעליו ויחדל עד ירצה כְּשָׂכִיר יומו (שם יד ו). — ובפרט במשמ' איש צבא שָׂכוּר, Sõldner; (soldat) mercenaire; (mercenary) soldier: גם שְׂכִירֶיהָ בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו (ירמ' מו כא). — ובתו"מ: שכיר יום גובה כל הלילה, שכיר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה, שכיר שבת, שכיר שנה, שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום וכו' (ב"מ ט יא). אחד שכיר אדם ואחד שכיר בהמה ואחד שכיר הכלים עובר משום שמות הללו (תוספת' ב"מ י ד). — ובסהמ"א, גם במשמ' איש צבא שוטר2 בכלל: והיה גודל חפצם להלחם עם ישראל כל כך שבצע כסף לא לקחו מיבין מלך בנען כדרך השכירים הבאים להלחם (ר"י אברבנל, שופט' ה יט, באו מלכים). ובו ביום באנו לעיר תורתונא ומצאנו הרבה שכירים ושרי עשרות וכו' ושוב בא שכיר א' אח"כ להתעולל עלינו ולשאול יין (חיד"א, מעגל טוב, 97).