שְׂכִירָה
ש"נ, — מעשה השוכר, במקרא רק בצרוף תער השכירה: ביום ההוא יגלח אדני בתער השְׂכִירָה1 בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה (ישע' ז כ).
1 [אמנם על אף פרושי המפרשים קשה כנוי זה, שבמקומו מצֻפה צרוף במשמ' תער השמד, כדגמת וטאטאתיה במטאטא השמד (שם יד כג), ואולי השכירה ט"ס קדומה היא במק' השמדה או במק' תער הַשְּׂפירָה מלשון ספר במספרים בלשון חז"ל, שכנגדו סרָפֻ, סִרְפֻ, באשור' והשוה גם סִפַרֻּ, נחֹשת בלשון זו, וצ"ע.]