1, ש"ז, — סכין לגלוח שערות, Schermesser; rasoir; rasor: כל ימי נדר נזרו תַּעַר לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם (במד' ו ה).  והעבירו תַעַר על כל בשרם (שם ח ז).  הוות תחשב לשונך כְּתַעַר מלטש עשה רמיה (תהל' נב ד). — ובצרופים, תער הגלבים: קח לך חרב חדה תַּעַר הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך (יחזק' ה א). — ותער השכירה2: ביום ההוא יגלח אדני בְּתַעַר השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וכו' (ישע' ז כ). — ותער הסופר, סכין לחדוד כלי הכתיבה, Schreibermesser; couteau d`écrivain; scribe`s knife: יקרעה (את המגלה) בְּתַעַר הספר (ירמ' לו כג). — ובתו"מ: נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער (נזיר א ב). ואינו חייב (על הזקן) עד שיטלנו בתער (ר' אליעזר, מכות ג ה). תיק הסיף והסכין והפגיון תיק מספרת ומספרים והתער (כלים טז ח). העביר תער על כל בשרו (נגע' יד ב). וכולן שגלחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות (שם שם ד). גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער (מכות כא י). — ואמר המשורר: מחמד דברו יגלח שערת מלכים בתער הוא יום קרב בין כחרב ישע וגופם כתער (רמב"ע, ענק א, בראדי, שכח).