*, ש"נ, כמו שַׂעְרָה, — שֵׂעָר: בסערה השיבוהו (הקב"ה לאיוב). וכו' אמר הרבה נימין בראתי באדם וכו' (רבה, ב"ב טז). פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבודו פעמים שמדבר עם אדם מבין שערות ראשו הה"ד ויען יי' את איוב מן הסערה מבין סערות ראשו (ר' אניא בר סוסיי, מד"ר בראש' ד, תיהודור). ר' שאליה לר' ישמעאל בר' יוסי אמר לו שמעתה מאביך מהו ויכל אלהים ביום השביעי אתמהא אמר ליה כזה שהוא מכה בקורנס על הסדן אגבהה מבעוד יום והורידה משתחשך אמר ר' שמעון בן יוחאי בשר ודם שאינו יודע לא רגעיו ולא עתיו ולא שעותיו הוא מוסיף מחול לקודש אבל הקב"ה שיודע רגעיו ועתיו ושעותיו נכנס בו כחוט הסערה1 (שם י).