1, שֶׁשׁ-, שם מספר נק', זכר שִׁשָּׁה, סמ' שֶׁשֶׁת, —  מספר יסודי המוסיף אחת על חָמֵשׁ, sechs; six, בנפרד לפני השם הסָפור במ"ר:  הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו שִׁשָּׁה בנים בראש' ל כ. כי תקנה עבד עברי שֵׁשׁ שנים יעבד שמות כא ב. וְשֵׁשׁ שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה וכו' שם כג י-יא. וחברת את חמש היריעת לבד ואת שֵׁשׁ היריעת לבד שם כו ט, וכעין זה שם לו יו. ולירכתי המשכן ימה תעשה שִׁשָּׁה קרשים שם כו כב, וכעין זה שם לו כז. שֵׁשׁ שנים תזרע שדך וְשֵׁשׁ שנים תזמר כרמך וכו' ויקר' כה ג. ואת הערים אשר תתנו ללוים את שֵׁשׁ ערי המקלט וכו' במד' לה ו, וכעין זה שם שם יג. גבהו (של גלית) שֵׁשׁ אמות וזרת ש"א יז ד. ויהי כי צעדו נֹשאי ארון יי' שִׁשָּׁה צעדים ויזבח שור ומריא ש"ב ו יג. בתרצה מלך (עמרי) שֵׁשׁ שנים מ"א יו כג במקור נדפס 'שם יו יג'. ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שֵׁשׁ פעמים אז הכית את ארם עד כלה מ"ב יג יט. בשנת וכו' מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון שִׁשָּׁה חדשים שם יה ח. והנה שִׁשָּׁה אנשים באים מדרך שער העליון וכו' יחזק' ט ב. ביום השבת שִׁשָּׁה כבשים תמימם שם מו ד. וימד (בעז) שֵׁשׁ2 שעֹרים וישת עליה וכו' ותאמר שֵׁשׁ השׂערים האלה נתן לי וכו' (רות ג יה וכו').  — והשם הספור עם ב,:  היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכנה שֵׁשׁ באמה רחבה וכו' מ"א ו ו. —  ואחרי השם הספור:  חלחול, בית צור, וכו' ערים שֵׁשׁ וחצריהן וכו' ועיר המלח ועין גדי ערים שֵׁשׁ  וחצריהן יהושע יו נח-סב. ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שֵׁשׁ ברֻרות וכו' נחמ' ה יח. ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שֵׁשׁ דהי"א ד כז. —  וששה מן (מספר גדול יותר): שִׁשָּׁה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם שמות כח י. —  ובלי ש"ע: שִׁשָּׁה נולד לו בחברון וכו' דהי"א ג ד. ובני שכניה וכו' ונעריה ושפט שִׁשָּׁה שם שם כב. לידותון בני ידותון וכו' חשביהו ומתתיהו שִׁשָּׁה שם כה ג. למזרח הלוים שִׁשָּׁה שם כו יז. —  ובפתגם מספרי עולה: שֶׁשׁ הנה3 שנא יי' ושבע תעבות נפשו משלי ו יו. בְּשֵׁשׁ צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע איוב ה יט. —  ובשמוש פִּלּוּגִי שש ושש:  ושמת אותם שתים מערכות שֵׁשׁ המערכת על השלחן הטהר לפני יי' ויקר' כד ו. ואצבעת ידיו ואצבעות רגליו שׁשׁ וָשֵׁשׁ עשרים וארבע מספר ש"ב כא כ, וכעין זה דהי"א כ ו. שרפים עמדים ממעל לו שֵׁשׁ כנפים שֵׁשׁ כנפים לאחד ישע' ו ב. —  וסמ' ששת: כי שֵׁשֶׁת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ וגו' שמות כ יא; שם לא יז. שֵׁשֶׁת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת שם כג יב. לְשֵׁשֶׁת הקנים היצאים מן המנורה שם כה לג; שם לה; שם לז יט. שֵׁשֶׁת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת וגו' דבר' יו ח. כי שֵׁשֶׁת חדשים ישב שם (באדום) יואב וכל ישראל מ"א יא יו. וביום החדש וכו' וְשֵׁשֶׁת כבשים ואיל תמימם יהיו יחזק' מו ו. וששת ימי המעשה:  שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור שֵׁשֶׁת ימי המעשה וביום השבת יפתח שם שם א. —  ואחרי מספר אחר, המשלים את הסכום, לפני השם הספור במ"י: ויכו מהם אנשי העי כשלשים וְשִׁשָּׁה איש יהושע ז ה. —  וכנ"ל אחרי השם הספור במ"ר: ויהיו הרמנים תשעים וְשִׁשָּׁה רוחה ירמ' נב כג. בני בגוי אלפּים חמשים וְשִׁשָּׁה עזרא ב יד. אנשי נטפה חמשים וְשִׁשָּׁה שם שם כב. הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו וכו' אילים תשעים וְשִׁשָּׁה וכו' שם ח לה. וכנ"ל בחזרה על השם הספור: ואברם בן שמנים שנה וְשֵׁשׁ שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם בראש' יו יו. —  ושש מאות, כשש מאות, בשש מאות: ונח בן שֵׁשׁ מאות שנה והמבול היה מים על הארץ בראש' ז ו. ויקח שֵׁשׁ מאות רכב בחור שמות יד ז. ויך את פלשתים שֵׁשׁ מאות איש במלמד הבקר שופט' ג לא. שֵׁשׁ מאות איש חגור כלי מלחמה שם יח יא. ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כְּשֵׁשׁ מאות איש ש"א יג יה. שֵׁשׁ מאות זהב יעלה אל הצנה האחת מא י יו. ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בְּשֵׁשׁ מאות כסף וכו' שם שם כט, וכעין זה דהי"ב א יז. בני בני שֵׁשׁ מאות ארבעים ושנים בני בבי שֵׁשׁ מאות עשרים ושלשה עזרא ב י-יא. ואשקלה על ידם כסף ככרים שֵׁשׁ מאות וחמשים שם ח כו. —  וששת אלפים:  כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וְשֵׁשֶׁת אלפים וארבע מאות לצבאתם במד' ב ט. ופקדיהם וכו' שֵׁשֶׁת אלפים ומאתים שם ג לד. ופלשתים נאספו וכו' שלשים אלף רכב וְשֵׁשֶׁת אלפים פרשים וכו' ש"א יג ה. ויהי לו (לאיוב) ארבע עשר אלף צאן וְשֵׁשֶׁת אלפים גמלים וכו' איוב מב יב. גמליהם וכו' שֵׁשֶׁת אלפים שבע מאות ועשרים עזרא ב סז. —  וכנ"ל בצרוף עשרים וששה אלף וכד': ויתפקדו בני בנימין וכו' עשרים וְשִׁשָּׁה אלף איש שולף חרב שופט' כ יה. ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וְשִׁשָּׁה אלף דהי"א ז ד. כל אלה בני אשר וכו' מספרם אנשים עשרים וְשִׁשָּׁה אלף שם שם מ. —  ובצרוף ששה עשר, לזכר, ושש עשרה, לנקבה: אלה בני זלפה וכו' שֵׁשׁ עשרה נפש בראש' מו יח. והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף שִׁשָּׁה עשר אדנים שמות כו כה; שם לו ל. ונפש אדם שִׁשָּׁה עשר אלף במד' לא מ, שם מו. ערים שֵׁשׁ עשרה וחצריהן יהושע יה מא; שם יט כב. ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שֵׁשׁ עשרה שנה וכו' מ"ב יד כא. וְשֵׁשׁ עשרה שנה מלך בירושלם שם יה לג; שם יו ב; דהי"ב כז א; שם ח; שם כח א. —  וכמספר סדורי: בשנת שֵׁשׁ מאות שנה לחיי נח וכו' נבקעו כל מעינות תהום רבה בראש' ז יא. ויהי באחת וְשֵׁשׁ מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ שם ח יג. בשנת עשרים וְשֵׁשׁ שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן בעשא וכו' מ"א יו ח. בשנת שֵׁשׁ לחזקיה וכו' נלכדה שמרון מ"ב יח י. לְשִׁשָּׁה עשר, לחנניהו, בניו ואחיו שנים עשר דהי"א כה כג. וביום  שִׁשָּׁה עשר לחדש הראשון כלו דהי"ב כט יז. —  ובתו"מ: קרקע בית רובע חייב בפאה וכו' ר"ט אומר ששה על ששה טפחים פאה ג ו. קרחת הכרם וכו' בה"א שש עשרה אמה, מחול הכרם בש"א שש עשרה אמה כלא' ד א. היו (הגפנים) נטועות על שש שש (אמות) או על שבע שבע הרי זה מקדש שש עשרה אמה לכל רוח שם ה ה. ששה דברים עשו אנשי יריחו וכו' ששה דברים עשה חזקיהו המלך פסח' ד ח-ט. חל ערב פסח להיות בערב שבת נשחט (התמיד) בשש (שעות) ומחצה וכו' שם ה א. הפסח שיצא או שנטמא וכו' וישרף בששה עשר וכו' ישרפו בששה עשר, חל ששה עשר להיות בשבת ישרפו בשבעה עשר שם ז ט-י. וכך היה מונה אחת, אחת ואחת וכו' אחת ושש וכו' יומא ה ג. לולב וערבה ששה ושבעה (ימים), וכו' והחליל חמשה וששה סוכה ד א. על ששה חדשים השלוחין יוצאין וכו' ר"ה א ג. העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום וכו' הספנים אחת לששה חדשים ר"א, כתוב' ה ו. דרך הרבים שש עשרה אמה ב"ב ו ז. שלשים וששה (דיָנים) מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי, שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דנין וכו' סנה' ה ה. ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה עדי' א א, שם ב. יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע ר' יהודה מכשיר בכור' ז ו. הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלשה ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן, ירוש' תענ' ד ה. דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה, משזר שמונה וכו' ת"ר, יומא עא:, ועי' גם שם לה: וזבח' יח:. — ובכנ' ששתן: עד שיהיו ששתן (ערי המקלט) קולטות כאחד מכות ב ד. —  ובסהמ"א: ושאר עמים הוציא (אלכסנדר מוקדון) בצבא ששת רבוא ושש מאות יוסיפון, גינצבורג, פז. והיה ביניהם עקרבים וכו' ונמרים ושנהבים ואנשים בעלי שש ידים שם, קא. והלכה כאביי בששתן4 והזהיר צו לד. —  °ובמליצה, שש משזר ככנוי לשיר שהוא כאלו שזור בששה ששה טורים, Sextina:  הססטינה, שאנו קוראים שש משזר, היא של ו' שיטות, ומשקלה כמשקל הסוניטה ר"ע פראנשיס, מתק שפתים, הוצ' מק"נ, 3, 52.