קל לא נמצא במקורות.

— פִע', יְתָאֲרֵהוּ, יְתָאֳרֵהוּ1, — סמן וצין בו תארים, קוים מסביב2, unzeichnen; dessiner les contours de; to sketch in outlines: חרש עצים נטה קו יְתָאֲרֵהוּ בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יְתָאֳרֵהוּ (ישע' מד יג). ועי' פֻע'. — ובתו"מ, במשמ' יִפָּה תארו, verschönern; embellir; to beautify: לפי שהגלוח מתארו (את הנזיר) ומיפהו (מד"ר במד' י). — ובסהמ"א: במשמ' הגדיר דבר או מֻשג בתֹאר או בתארים, beschreiben, definieren; décrire, définer; to describe, define: אמר החבר ואם ישאלך השואל עליו במה תתאר אותו, אמר הכוזרי בתארים אשר התבררו אצלי (ר"י א"ת, כוזרי א כג). ומין שלישי מהשמות נקרא תואר מפני שמתארים בו כל אחד משני המינים הראשונים, כאמרנו זהב טהור וכו' הלא תראה איך תארנו זהב וכו' (הוא, ספר הרקמה לר"י אבן ג'נאח שער א). העץ יפה ענף וכו' ואנחנו נתארהו פה בקצרה (שמשון בלוך, שבילי עולם א אפריקא בכלל, ד). °וגם לגבי מֻשגים מָפשטים: ובכלל בכל מיני האיכות אשר כבר תארנום (אמו"ר לראב"ד א ה, 17). ועוד נזכור הנבואה ונקיימנה ונתאר תנאיה ומדרגות האנשים בה (שם א ו, 24).

— פֻע', במקרא רק בינ' מְתֹאָר, —  צורה מסֻפקה: ומשם עבר (הגבול) קדמה מזרחה וכו' ויצא רמון הַמְּתֹאָר3 הנעה (יהו' יט יג). —  ובסהמ"א תֹּאַר, שתארו אותו, שנִתן לו תֹּאַר: עמד (אדם הראשון) על רגליו והיה מתואר בדמות אלהים ראו אותו הבריות ונתיראו כסבורין שהוא בוראן (פדר"א יא). שיאמין שיש תארים עצמיים יתואר בהם הבורא יתברך (מו"נ א נו). התאר אינו אשר ייחד המתואר לבד עד שלא ישתתף בתאר ההוא עם זולתו אבל התאר יהיה גם כן תאר למתואר ואם הוא משתתף בו עם זולתו (שם שם נח). ולא יתואר הבורא ית' ביכלת על ברֹא עצם מבלתי מקרה כי זה נמנע (שם שם עג). לעיני הגוים רבים, בידיעת המתואר בלא ידיע' התאר כמו סורי הגפן נכריה (רד"ק, יחזק' לט כז). התואר שיתואר בו הדבר אינו עצם המתואר אבל הוא ענין אחר מגיע לעצם (ר"י אלבו, העקרים ב ט). שכל תואר שיתואר בו הוא יתעלה וכו' ראוי שיהיה קדמון ונצחי כמוהו (שם שם יט). או שעצמותו מחובר מתאר ומתואר (אמו"ר לראב"ד ב ג). — ואמר המשורר: תמה השירה במבטא מבוארה נגבלה מתוארה (תשובות דונש, 4). יעלה ברה ומתארת (רפאל בן יצחק מפאינצה, רעיתי לי, מבחר השירה העברית באיטל', שירמן, רג). 

— הִפע', °הִתְאִיר, — פאר ביפי תאר, עטה פאר, ואמרו פיטנים: לאוגדיו הבאיר את אשר התאיר (ר"א קליר, אותו מבהלת, קרוב' לפורים). דביר עדן להם התאיר (רשב"ג, אלהים אל ראשון, ביאליק-רבניצקי ב, 203). נאור דמותם לעם זו התאיר וינחם יומם כענן מבעיר (ר' יוסף בר שמואל טוב עלם, אאמיר מסתתר, יוצר לשבת הגדול). ירד והתאיר חנית מסע ושריה וישלח חציו להפוך עיר וקריה (הוא, אז כארשת, זולת לשבת הגדול).