°, °תָּאֳרִיִּי, ת"ז, בפרט בלשון הקראים — מתיחס לתאר העצם ומֻשג בחושים: ואם לא יהיה שם צלם נפש משכלת רק לצורה התארית מכלל ששאר בניו הנולדים לו לא היו כצורת אדם התארית (ר' אהרן הקראי, עץ חיים כב). והוא ענין שאינו מקיום העצם והוא מפני צורה מקרית התארית (הוא, גן עדן, עריות ג, קלא.). אם כן הנפש במופת התבאר שאינה צורה תאריית ושהיא צורה שכלית (אלפרבי, מאמר במהות הנפש, חמדה גנוזה, מו:). — °ובדקדוק במשמ' משמש תאר, כשם תאר, adjektivisch; adjectif; -ive, נוהג בספרות ובדבור.