תֹּאַר

ש"ז, תָּאֳרוֹ, תֹּאֲרוֹ, תָּאֳרָם, — דמות, מראה, צורה,  Gestalt, Aussehen; forme, figure; shape, appearaceויאמרו (זבח וצלמנע לגדעון) כמוך כמוהם אחד בְּתֹּאַר בני המלך (שופ' ח יח). ויאמר לה מה תָּאֳרוֹ ותאמר איש זקן עֹלה והוא עֹטה מעיל (ש"א כח יד). כאשר שממו עליך רבים בן משחת מאיש מראהו וְתֹאֲרוֹ1 מבני אדם (ישע' נב יד). חשך משחור תָּאֳרָם לא נכרו בחוצות (איכה ד ח). — ובצרופים, איש תאר, במשמ' יפה מראה: הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי יֹדע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תֹּאַר ויי' עמו (ש"א יו יח). — וטוב תאר: וגם הוא (אדניה בן חגית) טוב תֹּאַר מאד (מ"א א ו). — ויפה תאר, ויפת תאר: ורחל היתה יפת תֹּאַר ויפת מראה (בראש' כט יז). ויהי יוסף יפה תֹאַר ויפה מראה (שם לט ו). שבע פרות בריאות בשר ויפֹת תֹּאַר (שם מא יח). וראית בשביה אשת יפת תֹּאַר וחשקת בה (דבר' כא יא). — ורע תאר: והנה שבע פרות אחרות עֹלות אחריהן דלות ורעות תֹּאַר מאד ורקות בשר (בראש' מא יט). — לא תאר לו: ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תֹאַר2 לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו (ישע' נג ב). — ואמר בן סירא: אל תהלל אדם בתארו ואל תתעב אדם מכער במראהו (ב"ס יא ב). תואר לבנה יגהה עינים וממטרו יהמה לב (שם מג יח). — ובתו"מ3: רצה (היבם) לכנוס לשם תואר4 כונס, לשם ממון כונס (ירוש' יבמ' א א)5. — בצרוף, *תאר כלי: אומר לנו (רבי) בחרו לכן חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר, ר' זעירא אמר עד שיקרדם וכו' ר' יוחנן אמר עד שיהא עליהן תואר כלי (שם שבת ד א). מטלטלין וכו' ואת הקרקש ואת המראה לכסות בהן את הכלי' בשיש עליהן תואר כלי6 (שם שם ו א). — *ויפת תֹּאַר, במשמ' שבויה7: כהן מהו ביפת תואר (קדוש' כא:). ד' מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו (סנה' כא.). כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה (שם קז.). — ובסהמ"א: ויש אשר יעשו אותם (את התרפים) כצורות אדם מזהב וכסף בשטות ידועות אליהם וקבל התואר ההוא את כח הכוכבי' (ס' הישר, ויצא, כט:). ואינו אומר (בצלמנו כדמותנו) על צורה זו הניכרת לעינים וכו' שזו תואר שמה (רמב"ם, יסודי התורה ד ח). כבר חשבו בני אדם כי צלם בלשון העברי יורה על תמונת הדבר ותארו וכו' וחשבו שהשם על צורת אדם, ר"ל תמונתו ותארו, והתחייבה להם ההגשמה הגמורה וכו'. ואומר כי הצורה המפורסמת אצל ההמון אשר היא תמונת הדבר ותארו, שמה המיוחד בה בלשון עברי תאר וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א א). — °ובמשמ' תכונה מן התכונות8: Eigenscheft; qualité; -tyוכל תאר יתואר בו דבר מה, והתאר ההוא נמצא בדבר ההוא בעת שיתואר בו, הנה נאמר בתאר ההוא שהוא נמצא בפעל וכאשר יתואר הדבר בתאר בלתי נמצא בו עתה, אבל הוא מוכן ומזומן שיגיע לו התואר ההוא, הנה אנחנו נאמר כי התאר ההוא בכח (מלות ההגיון יא). — °ובפרט מדה ממדות האלהים, attribut(e)9: ואנחנו אומרים עליו שהוא חי לשלול ממנו תאר המות (ר"י א"ת, כוזרי ב ב). כל מתואר שיחוייב לו תאר ויאמר שהוא כך וכך לא ימלט התאר ההוא מהיותו מאחד מאלו החלקים החמשה, החלק הראשון שיתואר הדבר בגדרו וכו', זה התאר , הוא המורה על מהות הדבר ואמתתו וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א נב). — ובצרופים, °תארי החיוב, °תארים מחייבים, °תארים חיוביים, °מקיימים,  positive, affirmative attributeוהחלק החמישי מתארי החיוב הוא שיתואר הדבר בפעולתו וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א נב). כל תואר שיתואר בו הוא יתעלה, הן שיהיה חיובי או שוללי, ראוי שיהיה קדמון ונצחי כמוהו (ר"י אלבו, העקרים ב יט). — °ותארי היחס, הצֵרוף, °תארים טפליים, °יחוסיים, °יחסיים, °צרופיים, °מקריים: כי התארים הרבים אשר נתארחו ית' בהם לא יתכן בהם התארים העצמיים או המקריים, בלתי הצרופיים וכו'. ולא יתכן כלל שיתואר בתואר שיהא עצמותו עד שיחוייב בעצמותו חבור, אמנם התארים המקריים שאינם צרופיים והם התארים שנפלו במתואר וכו' (אמו"ר לראב"ד ב ג, נ ד). — °ותארי העצם, °העצמות, °תארים עצמיים, °תארי הנפש, °תארים נפשיים10: אמנם התוארים העצמיים לו יתעלה אינם מפעולותיו וכו', והם בתארים ההם אשר קראו אותם עצמיים חלוקים, ר"ל במספרם וכו' ואומר לך מה שהכל מסכימים עליו וכו' והם ארבעה תארים, חי, יכול, חכם, רוצה (ר"ש א"ת, מו"נ א נג). — °ותאר אמתי, °תאר השלילה וכד': דע כי תארי השם יתברך בשלילות הוא התואר האמתי וכו' (הוא, שם שם נח). הנה כן יקרבוך תארי השלילה לידיעת השם יתברך והשגתו (שם שם ס). — ובדקדוק, °תאר השם, °שם התאר, מלה המתארת את השם, adjectivum: ומין השלישי מן השמות נקרא תאר מפני שמתארים בו כל אחד משני המינים הראשונים באמרנו זהב טהור, כל מום רע וכו' (ר"י א"ת, הרקמה שער א). — °ובמשמ' שם עצם שעקר הוראתו בקריאת תאר לעצם, שם עצם כולל בנגוד לשם פרטי: ובארבעה דברים יבדל שם העצם11 משם התאר , האחד כי שם התאר נגזר מפעל כמו חכם בני וכו' ולא כן שם העצם כמו אברהם וכו' והדבר הב' שתחבר חכם עם התאר ותאמר חכמים ולא יתכן לומר מאברהם, שהוא שם העצם, לא יאמר על רבים אברהמים וכו' והדבר השלישי שם בעצם לא יהיה מבואר בה"א הדעת כאשר יבואר שם התאר , כי מן חכם יאמר החכם והנה לא יאמר האברהם וכו' והאדם הוא שם תאר וכו' והדבר הרביעי שם העצם לא יסמוך באשר יסמך שם התאר כמו חכם לבב וכו' והנה אלהים תאר השם כי הוא על לשון רבים וכו' (ראב"ע, שמות ג טו). — °ובמשמ' כנוי כבוד לאדם לפי דרגתו ומעלתו12, גם בצרופים °תאר כבוד, °תאר רב וכו' Titel; titre; title: תאר ולזה הוא מזכירם (את החכמים) לא בתאר אחר כמו רבן ורבי ורב לפי שהם למעלה מכל תאר מאלו התארים (רשב"ץ דוראן, מגן אבות א א). — °ובמשמ' מתכון הרופא להרכבת תרופה, Rezept; prescription: תאר רטיות מועילות (קאנון ג א ב יב). תאר רפואה לשתויי יין (שם כא). וכן רטיה עשויה בתאר זה וכו' (שם לב). תאר משקה וכו' ותארו וכו' (ס' הטחורים של הרמב"ם). תאר משקה משמח מועיל וכו' מרקחת משמח וכו' תארו (ר"מ נרבוני, ארח חיים ח, כ"י ביה"מ שכטר). תואר אבק חברתיו נגד התולעים (יצחק בן טודרוס, באר לחי). — ואמר הפיטן: כי לא ישיגך רבוי ושנוי ולא תאר ולא כנוי (רשב"ג, כתר מלכות). כל תארים תמצא יתֹאר בם הם תארים מורים פעלתו (עמנואל, אפתח בכנור, מובא בפיוט במחברת ד, ירדן, 91).



1 [במגלת ישעיה א ממדבר יהודה: ותוארו.]

2 [במגלת ישעיה א ממדבר יהודה: תאור.]

3סנה' ק. נאמר בין דרשות אחרות על ועלהו לתרופה (יחזק' מז יב): ר' שמעון בר נחמני אמר לתואר פנים (של בעלי הפה) ע"כ, אך אין הגרסה מסמכת כל צרכה (עי' ד"ס ובירוש' שקל' ו ב), ואין צרוף כזה במלת תאר, הלקוחה מלשון המקרא מסתבר, ועוד שיש כאן ערבוב במלה היונ' תרפיה, תרפיון (ϑεϱαπεία) . ועי' קרויס. Lehnw..]

4 [משום שחמד ביפי האשה.]

5ירוש' ברכ' ה א, בתוך דיון על השאלה מתי שאילת שלום מֻתרת למתפלל, נאמר לפי נסחת הספרים: ר' יניי ור' יונתן היו מטיילין באסלטין (נ"א באסטדין, באסרטין, באיסטרטיא, וכן נראה) חמתון חד ושאל בהון אמר להון שלמכון (נ"א שלם לכון) רבייא אמרין אפילו תואר חברות אין עלינו לרעה ע"כ. ואין הענין מתפרש לפי שמושה המקורי של המלה תאר, הנדירה בתו"מ , ושאינה באה שם בעקר אלא בחקוי השמושים שבמקרא ואמנם בשרידי ירוש' מן הגניזה, גינצבורג, 17 בא המשפט האחרון בלי המלה לרעה, ובקונדריסו של ר' שמעון הדרשן (שם, 322) הגרסה: אפילו תואר הבריות אין עלינו לרעה, וספק הוא, אם בכלל כונת המקור למלה תאר העברית, כי לפי כל הענין מצפה כאן מאמר כגון: אפילו יבוא מלך מן המלכים אין עלינו לדרש בשלומו או לכרע לפניו וכדו'. ואפשר שאין האותיות תואר חברות או תואר הבריות יחד אלא גלגול של מלה יונית מרכבת שלא הובנה, ואף יתכן ששנו אותה במשפט מעין זה בכונה. אעפ"י כן יתכן, כי השפיע הצרוף המסֻפק תאר חברות על ההתפתחות משמעותו של השם בסהמ"א, וצ"ע.]

6 וכן בירוש' ביצה א יט, ד ב: תואר כלי, אך בבבלי ביצה י. נמצא דאיכא תורת כלי עליו.]

7 [על פי דבר' כא יא: וראית בשביה אשת יפת תאר.]

8 [שמוש שחדשוהו בני תבון כדי לתרגם את המֻנח הערבי צפהׄ̇, ואלה דברי ר"ש א"ת בפרוש המלות הזרות: תאר ― שם מיוחד לצורה המושגת בחושים, טבעית או מלאכותית.]

9 [ועי' קלצקין-צובל, אוצר המונחים ד', ערך תֹּאר.]

10 [צרוף אחרון זה בא בספרות הקראים, ועי' קלצקין-צובל.]

11 [במשמ' שע"פ, עי' עֶצֶם.]

12 [אולי בהשפעת הצרוף (המסֻפק) תאר חברות שבתו"מ, ועי' שם בהערות.]

חיפוש במילון: