תִּדְהָר

ש"ז, — כנראה שם לאילן יפה, שלא זֻהה 1:  אשים בערבה ברוש תִּדְהָר ותאשור יחדו (ישע' מא יט).  כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תִּדְהָר ותאשור יחדו (שם ס יג).



1 [אין השם בא במקרא אלא בצרוף ברוש תדהר ותאשור יחדו בלבד, ובמגלת ישעיה א ממערת המדבר כתוב במקום הראשון (כנראה) תרהר, ובשני: תהרהר וגדולה מבוכת המפרשים בזהוי העץ, ועי' בפרט בדברי לֵו Flora בכמה מקומות, המביא תרגומי הקדמונים ופרושיהם, ואחרי משושים וגשושים חוזר הוא שם IV 33, ואומר:  לפי שעה הקרוב ביותר לחזר לזהוי Esche (מורנין) של ת"י. אבל לפי הנאמר לעיל אף עצם קריאת השם מטלת היא בספק, ואף יתכן שאין כאן שם עץ בכלל, וכי העקר בקריאה כגון ברוש הדרת ותאשור, כלשון:  כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל (ישע' לה ב), וכבטוי פרי עץ הדר (ויקרא כג מ), וצ"ע. ]

חיפוש במילון: