תִּגְרוּת

°, ש"נ, — כמו תֶּגֶר, ריב: בעוד שהיו מהלכים בדרך אברהם ויצחק נכנס תגרות בין ישמעאל ובין אליעזר שהיו שומרים את הכלים ואת בהמתם (מדרש ויושע, בית המדרש א, 37).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים