תְּדִירָה

°1, ש"נ, — כמו תְּדִירוּת, ואמר הפיטן: ועל תשכח קול צורריך עולה בתדירה (משה ב"ר שמואל, מקוה ישראל, סליח' ה עשי"ת). על שר התורה אקונן בתדירה כעל שריפת הבירה (מצבה בוינה, קובץ וכשטין, 501).



1 [ע"פ הארמ' תדירא, בזכר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים