תּוֹשָבוּת
* 1, ש"נ, מצבו של התושב: למען יאריכון ימיך על האדמה ולא בגולה ולא בתושבות (מכי' דרשב"י, שמות כ יב; ועי' מדה"ג דברים ה טז).
1 [וכן בארמ' תותבותא, ולפי דברי העורך בפרושו לאיוב משנת תשי"ד יש להכיר מלה זו גם במקרא באיוב לד לו) בקריאה: אבי יבחן איוב עד נצח על תֹּשָׁבֻת (במק' תְּשֻׁבֹת) באנשי און, ז"א על שנעשה תושב בתוך אנשי און. וזאת בהקבלה לנאמר (שם פס' ח) על איוב: וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע, וצ"ע. ועי' גם תּוֹשָׁב, הערות .]