°, ש"נ, —  בסיס, הקו התחתון או השטח שמלמטה:  והקו אשר העמוד הזה עומד עליו נקרא תושבת (ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת א, מק"נ, 8). תהיה כמו כן הקשת הצלעות והתושבות (שם שם, 18).  וכן כל תמונה שיש לה ארבעה צלעות נכוחיות והיא על תושבת אחת עם מרבע אחר נכוחי וכו' (שם שם, 20).  ואם תהיה יודע את העמוד ואת התושבת ותרצה לדעת את השוקיים, כגון האומר משלש שוה השוקיים עמודו י"ב ותושבתו י"ח כמה אורך כל אחת משוקיו (שם ב, 41).  שיפחות ראש הקטומה מתושבתה (שם שם, 51).  כל גולם אשר מעליתו ותחתיתו והם ראשו ותושבתו שטחים ישרים ונכוחים זה לזה ושוים והשטחים האחרים הנשארים שטחים עומדים על התושבת, שאם אתה מוציא בם קו ישר עומד על התושבת השטח, יהיה הקו ההוא גובה הגולם (שם שם ד). ונחותה היא חתיכת עץ תושם תחת הכלים תושבות להן (פרוש המשנה לרמב"ם, כלים טז ז).  וכן אלו היה ראש הגלם ותושבתו שטחים מחומשים או משושתים וכו' והיית יודע מדידת המחומש או המשותת אשר הוא תושבתו או ראשו  (הצופה מארץ הגר, 26).