*, ת"ז, — מלה שלא נתפרשה כל צרכה1: ר' ישמעאל אומר חלב שעל הקבה תותב קרום ונקלף (תוספת' חולין ט יד). ר"ע אומר מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף אף כל תותב קרום ונקלף (חולין מט:, ומעין זה (ספרי קרח קיח). — ובנקבה *תּוֹתֶבֶת, בצרוף *שן תותבת, שן שנקבעה בפיו של אדם במקום השן שנפלה2, Stiftzahn; dent fixée; dental fixture: שן תותבת ושן (נ"א: שן) של זהב רבי מתיר (לצאת בה בשבת) וחכמים אוסרים (שבת ו ה). — ובסהמ"א: פעמים שיש בהמה ששמנה יותר וכו' וידבוק בריאה תותב בעולם ולא כחוט רב צמח, 275, JQR XVIII.
1 [המלה שאולה מארמית שבתו"מ, אלא שבלשון זו היא באה בשני שמושים: א) כלשון תושב בעברית ב) כתרגום של שִׂמְלָה, ובמשמ' זו אולי קרובה המלה לערבית תַוְב ثوب, בגד; ומכאן לבוטי המפרשים. השוה במקור נדפס 'השהו' למשל את דברי רגמ"ה (חולין מט:): מהו לשון תותב שפרוס החלב על גבי הדקין כשמלה, ע"כ. ורש"י (שם): היא שמלתו מתרגמינן היא תותביה כשמלה הוא פרוש על הקרב וכו', ועוד.]
2 [עי' על התקנת שנים כאלה בימי הקדם בדברי Preuss (Bibl. Talm. Medizin, , עמ' 332).]