°, ש"נ, — דברים שחובשים אותם על מכה לרפאה1, Verband; bandage; bandaging: בעטתך עטרת עדיי תלבשת להגשים תחי לצלעת תחבשת (ר"א קליר, תמימים בעודם, קרוב' לפרשת זכור). וחושו סמכו לבי בתחבשת וברטיה, וזרו בו עלי מכה וכו' (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה, הברמן ב, 128). הנגעים האלה לא זורו ע"י רופאים אבקת סממני תחבושת (רש"י, ישע' א ו).  שנראית רפואתו, כגון שתיית כוס ותחבושת מכה (הוא, שבת ס"ז.). איספלנית (פי') תחבושת (הוא, שם קלג.) (כל המיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא) שלא יעשה מפירות שביעית לא תחבושת ולא רטיות ולא רפואות להקיא (רמב"ם, שביע' ח א). הסתכלתי בך והנה כל אבריך בתכלית הבריאות ואינם צריכים לתחבושת ולא לרפאות (רש"ע פלקירא, המבקש, כד). ומן התחבושות הטובות המועילות וכו' כל זה מבושל וכו' (קאנון ג י א לה). אזי יעשה לו (לגוף) אלו הטיחות והתחבושות והשמנים (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד, סז:).— °ובמשמ' חגורה, אזור, Gürtel; ceinture; girdle: תשבי שם אזור שק במתניו תחבשת (מנחם בר' מכיר, אדם בקום עלינו, סליח' לתענית אסתר). — °ובמשמ' אכף וכד' שחובשים בהם בהמה לרכב, Sattel; selle; saddle: ויבא אל הסוס ויפשוט על צוארו וכו' וירכב עליו אלכסנדר מבלי תחבושת (יוסיפון, גינצבורג, עט). — והיום נוהג השם בעקר במשמ' חתיכת בד שחובשים על פצע.